"חדשות או רעל: איך התקשורת מכתיבה את חיינו ומי באמת משלם את המחיר?"

כמה מילים על חדשות ועל האחריות של התקשורת כלפינו.

זה מרגיש כאילו אנחנו חיים בעידן שבו כל פיפס קטן הופך לכותרת ראשית.
כל שמועה, כל דיווח בלתי מבוסס מקבל מקום – וזה לא עוזר לאף אחד.
תחשבו על זה רגע: אם כל יום אנחנו מקבלים עשרות דיווחים על “מגעים” או “התפתחויות” מבלי שיש באמת בשורה משמעותית, זה רק שוחק אותנו כציבור.

אנחנו רוצים לדעת מתי יש חדשות אמיתיות.
מתי יש פריצת דרך. מתי משהו השתנה באמת.
לא כל רחש קטן חייב להפוך ל”עדכון דרמטי”.
הרי בסוף, התקשורת משחקת פה תפקיד משמעותי בלחץ שמופעל על הציבור- זה פשוט מעגל שלא נגמר: חדשות הבוקר, חדשות הצהריים, חדשות הערב ומהדורה מרכזית. 24/7 רק חדשות.

אבל איפה האחריות? איפה המחשבה על בריאות הנפש של כולנו? זה בסדר לעצור רגע. זה בסדר להגיד שאין מה לדווח כרגע.

זה לא אומר שהתקשורת לא חשובה – היא קריטית! אבל אולי הגיע הזמן שהיא תחשוב מחדש על התמהיל.
לשדר חדשות כשבאמת יש חדשות.
כי אחרת? אנחנו נשחק. הציבור ישחק.

וכשנשחק – לא נצליח להתמודד גם עם החדשות האמיתיות כשהן יגיעו.

תראו מה קורה בחודשים האחרונים, כל דקה שחולפת עוד "מומחה" באולפן מוכר לכם שקרים או תקוות.
עוד "פרשן" ממציא תרחישים.
עוד "כתב" מדליף "בלעדי".
בפועל מה קרה? כלום ושום דבר.

ואתם יודעים מה הכי מגעיל?
שכולם שם יודעים שהם משחקים לכם בראש.
הם יודעים שאין להם מושג מה באמת קורה.
הם יודעים שהם פשוט צריכים למלא זמן שידור כי יש חדשות הבוקר, חדשות הצהריים, חדשות הערב ומהדורה מרכזית. 24/7 רק חדשות.

אבל זה לא מפריע להם.
כי בזמן שמשפחות החטופים קורסות מול המסך –
הם סופרים צפיות.
בזמן שהורים מאבדים תקווה -הם בודקים רייטינג.
בזמן שהחטופים בעזה סובלים בשבי –
הם חושבים על הפרומו הבא.

חמאס אכזרי.
הפרשנים יודעים את זה אבל הם עוטפים את המשחק הזה ברגשות שלכם במילים יפות כמו "זכות הציבור לדעת".

אבל בואו נדבר על מה שהציבור באמת צריך לדעת:
שכל דיווח מיותר שלכם דוחף את העסקה אחורה.
שכל "בלעדי" שלכם זה עוד לילה של סבל למשפחה.
שכל "פריצת דרך" מדומיינת שלכם – היא סכין בלב של מי שמחכה בבית.

אז תפסיקו להעמיד פנים.
אתם לא משרתים את הציבור.
אתם מוכרים כאב.
אתם סוחרים בתקוות שבורות.
אתם מרוויחים מדם.

ולמשפחות ולקרובים של החטופים ולציבור בכלל בין אם אתם מתנגדים לעסקה או בעדה- אני מתחנן:
תכבו את הטלוויזיה.
אל תיתנו להם להרוג אתכם כל יום מחדש.
כשתהיה באמת בשורה, קשה ככל שתהיה- העולם יידע.
עד אז, כל מה שהם מוכרים לכם –
זה רעל טהור עטוף בנייר עיתון.

מאת : חי שמואל , יועץ תקשורת בכיר